פסק הוצל"פ בשאלה: האם מוסמך רשם ההוצל"פ ליתן לחייב הפטר?

היום, לחייב 80 תיקי הוצל"פ, בהם חוב בן 3,760,317.55 ש"ח. פירעונה של קרן חוב זו,

בתשלום חודשי מוצע בן 200 ש"ח, יארך למעלה מ- 1,567 שנים, במהלכן ישלם החייב

בכל חודש 200 ש"ח.

הלכה למעשה, זהו הפטר מפירעון החוב. לבד מן הקושי הצפוי לחייב להתמיד בתשלום

לאורך מאות שנים, קבלת בקשת החייב תסב נזק כלכלי משמעותי למדינת ישראל, אשר

תשא בעלויות קיומו של תיק זה, שעה שמרבית הזוכים, יקבלו מידי חודש 0.0 ש"ח בשל

עיגול חלקיקי האגורה שבה יזוכה תיקם מכל תקבול בן 200 ש"ח.

עלות העברת נתונים, בתקשורת מחשבים, לב"כ הזוכים, תעלה בהרבה על התועלת

שיפיקו מקיומו של תיק איחוד, ומכאן. מכאן ברור - כי אך ורק לחייב תצמח תועלת

מקיומו של תיק איחוד.

תכלית חוק ההוצאה לפועל היא אכיפת חייב לסלק חובו. לשכת ההוצל"פ אינה מוסד

רווחה, ואינה מוסד צדקה. רשם ההוצל"פ אינו רשאי להטות חסד ולנהוג בכספי הציבור,

משל היו הם קופת גמ"ח  עליה הופקד.

כברור וניכר בבקשה וממנה, כי כל תכלית הגשתה אינה אלא, ליתן לחייב הפטר מפירעון

חובו, לא אפשרי הוא לקבלה, בשל היעדרה של  סמכות עניינית בידיו של רשם ההוצל"פ,

ליתן הסעד המבוקש.

            גם אם נצבעת הבקשה בצבע הלקוח מלוח הציור של חוק ההוצאה לפועל.

לשכת ההוצאה לפועל אינה ערכאת פשיטת הרגל!

לו חפץ המחוקק לקבוע, כי כל מי אשר נדחה בערכאת פשיטת הרגל, יופטר מפירעון חובו,